<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן רנ"ז</h1>
<h2>דף כב.</h2>
עוד שאלת בשר בחלב אשה מהו, כיון שחלב האשה אחר שפירש מותר [כתובות ס' ע"א] א"כ אין בזה איסור כלל, וכמו שהוציאו [חולין קי"ג ע"א] מגדי [בחלב אמו] חלב בהמה טמאה בהדי בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טהורה בהדי בשר בהמה טמאה שאין בהם שום איסור לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, או אסור משום מראית העין כמו שחששו בדם דגים בזמן שאין בו קשקשים. תשובה מסתברא שאסור לבשלו כל שכן לאכלו כל שנכר בו, מאותה דדם דגים ומדם שעל גבי הככר שאמרו גורדו [כריתות כ"א ע"ב]. ומה שהוציאו בשר בהמה טהורה בהדי חלב טמאה ובשר טמאה בהדי חלב טהורה לא דברו אלא בחיוב אכילתו ובשולו שאין באלו חיוב כלל לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אבל באיסור מראית העין לא דברו ואין זה בכלל מה ששנינו במשנתינו כלל, דדם של בין השינים מוצצו ואפילו מצות פרוש אין בו ואפילו הכי שעל הככר גורדו, והא נמי דכותיה היא דמאי שנא. ואם נפל לתוך התבשיל בטיל ואין צריך ששים. וזה נראה לי ברור. ואולם ראיתי עוד בכתבך דבר שיצאת בו אחר דברי הרמב"ם ז"ל, והוא שכתב [פ"ב ממאכ"א ה"ג] בבשר האדם שהוא בלאו הבא מכלל עשה שהוא עשה וממה שאמרו בתורת כהנים [פ' שמיני], ואינו דההיא דתורת כהנים אסמכתא בעלמא היא והרבה כיוצא בה בתורת כהנים, ותדע לך דכלל גדול אמרו [בכורות ה' ע"ב] היוצא מן הטמא טמא ואם כן אף דמו וחלבו אסור, ואלו בפרק אעפ"י [כתובות ס' ע"א] אמרו דאפילו מצות פרוש אין בו, ואם כן אף בבשר כן. אבל במת אפלו בהנאה אסור כדילפינן בע"ז [כ"ט ע"ב] שם שם מעגלה ערופה. עוד ראיתי בכתבך שאמרת וז"ל אכן בבשר חיה חשו למראית העין ואסרוהו עם החלב מדברי סופרים [חולין ק"ד ע"א] ע"כ. והלשון הזה אינו מחוור דאפילו לפי (מה) [מי] שפוסק דחיה כעוף ושניהם מדברי סופרים, לא משום מראית העין אסרום אלא משום גזרה, כלומר גזרה אלו אטו בשר בהמה, והפרש גדול יש בין מה שאיסורו משום גזרה בין מה שאיסורו משום מראית העין, כי מה שאיסורו משום מראית העין כל שיש בו היכר אינו נאסר כדם דגים שכנסו בזמן שיש בו קשקשים מותר, וכ(א)ן אינו אוסר תערובת, וכן אם הוא במקום מכוסה כדם שעל השנים מוצצו ואוכלו, ואלו בשר עוף בחלב חיה בחלב אפילו למ"ד דבשר חיה מדברי סופרים אסור להעלותן עם הגבינה על השלחן [חולין ק"ד ע"ב] ואוסרין תערובתן ובעו שיעור, ואלו היה לו בשר עוף או חיה בפיו אסור לאכול עמו גבינה, וכ"ש בשר חיה דיש מן המפרשים דאמרו דאינו נאכלין באפיקורין משום דמחלף בבשר בהמה דעלמא, אלא בשר חיה בחלב ואפילו למ"ד דאינו מדברי תורה, מדברי סופרים אסור כשל תורה משום גזרת בשר בהמה בחלב.
